רש"י על שבת ק״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״ט
1 לַגִּיגִית — תִּיקָּצֵץ, יָד מְסַמָּא, יָד מַחְרֶשֶׁת, יָד מַעֲלָה פּוֹלִיפּוּס. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּת חוֹרִין הִיא זוֹ וּמַקְפֶּדֶת עַד שֶׁיִּרְחוֹץ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ, וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה, וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ, וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה, וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִם.
2 וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל: עָלִין אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רְפוּאָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: כּוּסְבַּרְתָּא אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רְפוּאָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּשׁוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רְפוּאָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: כּוּסְבַּרְתָּא, אֲפִילּוּ לְדִידִי קַשְׁיָא לִי. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: גַּרְגִּירָא, אֲפִילּוּ לְדִידִי מְעַלֵּי לִי. וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל מִינֵי כְּשׁוּת שְׁרוּ לְבַר מִטָּרוֹזָא.
3 אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁירְקָא טַוְיָא — שְׁרֵי, פִּיעְפּוּעֵי בֵיעֵי — אָסוּר. דְּבֵיתְהוּ דִּזְעֵירִי עֲבַדָא לֵיהּ לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי, וְלָא אֲכַל. אֲמַרָה לֵיהּ: לְרַבָּךְ עֲבַדִי לֵיהּ וַאֲכַל, וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ?! זְעֵירִי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר זְעֵירִי: נוֹתֵן אָדָם יַיִן צָלוּל וּמַיִם צְלוּלִין לְתוֹךְ הַמְשַׁמֶּרֶת בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אַלְמָא כֵּיוָן דְּמִשְׁתְּתֵי הָכִי — לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד, הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִיתְּכִיל הָכִי — לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד.
4 וְאָמַר מָר עוּקְבָא: מִי שֶׁנִּגְּפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, צוֹמְתָהּ בְּיַיִן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַלָּא מַאי? אָמַר רַב הִלֵּל לְרַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא אָמְרִי חַלָּא לָא. אָמַר רָבָא: וְהָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא, כֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי — אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ.
5 רָבִינָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי, חַזְיֵיהּ דִּדְרִיכָא לֵיהּ חֲמָרָא אַגַּבָּא דְכַרְעֵיהּ, וְיָתֵיב קָא צָמֵית לֵיהּ בְּחַלָּא. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב הִילֵּל חַלָּא לָא? אֲמַר לֵיהּ: גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל שָׁאנֵי.
6 אִיכָּא דְאָמְרִי, חַזְיֵיהּ דְּקָא צָמֵית לֵיהּ בְּחַמְרָא. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רָבָא: הָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא כֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי — אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ? וּמָר נָמֵי הָא מְפַנַּק! אֲמַר לֵיהּ: גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל שָׁאנֵי. דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה אָמַר רַב: גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל הֲרֵי הֵן כְּמַכָּה שֶׁל חָלָל וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת.
7 תָּנוּ רַבָּנַן: רוֹחֲצִים בְּמֵי גְרָר, בְּמֵי חַמָּתָן, בְּמֵי עַסְיָא וּבְמֵי טְבֶרְיָא, אֲבָל לֹא בַּיָּם הַגָּדוֹל וְלֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם.
8 וּרְמִינְהוּ: רוֹחֲצִים בְּמֵי טְבֶרְיָא וּבַיָּם הַגָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם — קַשְׁיָא יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל!
9 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי מֵאִיר, הָא — רַבִּי יְהוּדָה. דִּתְנַן: כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה, וְלֹא נֶאֱמַר ״יַמִּים״, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה.
10 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִים לְזָבִים וְלִמְצוֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק:
11 אֵימוֹר דִּפְלִיגִי לְעִנְיַן טוּמְאָה וְטׇהֳרָה, לְעִנְיַן שַׁבָּת מִי שָׁמְעַתְּ לְהוּ? אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִישְׁתַּהִי, הָא דְּלָא אִישְׁתַּהִי.
12 בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְבָתְרָיְיתָא — דְּלָא אִישְׁתַּהִי, אִי דְּלָא אִישְׁתַּהִי — אֲפִילּוּ בְּמֵי מִשְׁרָה נָמֵי. דְּהָתַנְיָא: רוֹחֲצִין בְּמֵי טְבֶרְיָא וּבְמֵי מִשְׁרָה וּבְיַמָּה שֶׁל סְדוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִים בְּרֹאשׁוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָא, אֲבָל נִשְׁתַּהָא — אָסוּר.
13 אֶלָּא יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּיָפִין שֶׁבּוֹ, הָא — בְּרָעִים שֶׁבּוֹ. מֵי מִשְׁרָה אַמֵּי מִשְׁרָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִישְׁתַּהִי, הָא — דְּלָא אִישְׁתַּהִי.
14 מַתְנִי׳ אֵין אוֹכְלִין אֵיזֹבְיוֹן בְּשַׁבָּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר, וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹאֶה. כׇּל הָאוֹכָלִין — אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה, וְכׇל הַמַּשְׁקִין — שׁוֹתֶה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִיקָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ שֶׁמֶן עִיקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.
15 גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵזוֹב — ״אַבְרָתָה בַּר הֲמַג״, אֵיזֹבְיוֹן — ״אַבְרָתָה בַּר הִינְג״. עוּלָּא אָמַר: מָרְוָא חִיוָּרָא. עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ מָרְוָא חִיוָּרָא. אֲמַר: הַיְינוּ אֵזוֹב דִּכְתִיב בְּאוֹרָיְיתָא. רַב פַּפֵּי אָמַר: שׁוּמְשׁוּק. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: מִצְוַת אֵזוֹב שְׁלֹשָׁה קְלָחִין וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה גִבְעוֹלִין, וְשׁוּמְשׁוּק הוּא דְּמִשְׁתַּכְחָא הָכִי. לְמַאי אָכְלִי לֵיהּ — לְקוּקְאיָנֵי. בְּמַאי אָכְלִי לֵיהּ — בִּשְׁבַע תַּמְרֵי אוּכָּמָתָא. מִמַּאי הָוְיָא — מִקִּימְחָא דִשְׂעָרֵי בְּמָנָא דַּחֲלֵיף עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין.
16 אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר. מַאי יוֹעֶזֶר? פּוּתַּנְק. לְמַאי אָכְלִי לַהּ — לְאַרְקָתָא. בְּמַאי אָכְלִי לַהּ — בִּשְׁבַע תַּמְרֵי חִיוּוֹרָתָא. מִמַּאי הָוְיָא — מֵאוּמְצָא וּמַיָּא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא שַׁמִּינָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא דְתוֹרָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, מֵאַמְגּוּזָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִגִּירֵי דְרוּבְיָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא וּמִשְׁתֵּי מַיָּא אַבָּתְרֵיהּ.
17 וְאִי לָא — לִיבְלַע תַּחְלֵי חִיוּוֹרָתָא. וְאִי לָא — לִיתִּיב בְּתַעֲנִיתָא, וְלַיְתֵי בִּישְׂרָא שַׁמִּינָא וְלִישְׁדֵּי אַגּוּמְרֵי, וְלִימֵיץ גַּרְמָא, וְלִיגַמַּע חַלָּא. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: חַלָּא לָא, מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְכַבְדָּא. וְאִי לָא — לַיְיתֵי גִּירְדָּא דַאֲסִינְתָּא דִּגְרִידָא מֵעִילַּאי לְתַתַּאי, וְלָא מִתַּתַּאי לְעִילַּאי, דִּילְמָא נָפְקָא אַיְּידֵי פּוּמֵּיהּ, וְלִישְׁלְקַהּ בְּשִׁיכְרָא בֵּי שִׁיבָבֵי, וּלְמָחָר נִסְכְּרִינּוּן לְנִקְבִין דִּידֵיהּ וְלִישְׁתֵּי, וְכִי מִפְּנֵי — מִפְּנֵי אַפְּשִׁיחָא דְּדִקְלָא.
18 וְשׁוֹתִין אַבּוּבְרוֹאֶה. מַאי אַבּוּבְרוֹאֶה? חוּמַטְרִיָּא. מַאי חוּמַטְרִיָּא? חוּטְרָא יְחִידָאָה. לְמַאי עָבְדִי לַהּ — לְגִילּוּיָא. וְאִי לָא — לַיְתֵי חַמְשָׁא כְּלִילֵי וְחַמְשָׁא כּוֹסָתָא דְשִׁיכְרָא, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי עַד דְּקַיְימָא אַאַנְפָּקָא, וְנִישְׁתֵּי.
19 אִימֵּיהּ דְּרַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי עֲבַדָה לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא חַד כְּלִילָא וְחַד כּוֹסְתָּא דְשִׁיכְרָא. שְׁלַקָה וְאַישְׁקִיתֵיהּ, וּשְׁגַרָא תַּנּוּרָא וּגְרַפְתֵּיהּ, ואותביתיה לבינתא וְאוֹתִיבָה בֵּיהּ לְבֵינְתָּא, וְאוֹתִיבְתֵּיהּ בְּגַוֵּויהּ, וּנְפַק מִינֵּיהּ כְּהוּצָא יַרְקָא.
20 רַב אַוְיָא אָמַר: רְבִיעֵתָא דַחֲלָבָא מֵעִיזָּא חִיוָּרְתָּא. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר: לַיְיתֵי אֶתְרוֹגָא חֲלִיתָא וְלִחַיְּיקֵיהּ וְלִימַלְּיֵיהּ דּוּבְשָׁא, וְלוֹתְבֵהּ בֵּי מִילְלֵי דְנוּרָא, וְלֵיכְלֵיהּ. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, מֵי רַגְלַיִם בְּנֵי אַרְבָּעִים יוֹם: בַּרְזִינָא — לְזִיבּוּרָא, רְבִיעֵתָא — לְעַקְרַבָּא, פַּלְגָא רִיבְעָא — לְגִילּוּיָא, רִיבְעָא — אֲפִילּוּ לִכְשָׁפִים מְעַלּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנִיגְרוֹן, וַאֲבַנְגַּר, וְתִירְיָיקָה — מְעַלּוּ בֵּין לְגִילּוּיָא בֵּין לִכְשָׁפִים.
21 הַאי מַאן דִּבְלַע חִיוְיָא — לוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא, וְלַירְהֲטֵיהּ תְּלָתָא מִילֵּי. רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דִּבְלַע חִיוְיָא. אִידְּמִי לֵיהּ כְּפַרָּשָׁא. אוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא וְאַרְהֲטֵיהּ קַמֵּיהּ תְּלָתָא מִילֵּי, וּנְפַק מִינֵּיהּ גּוּבֵּי גּוּבֵּי. אִיכָּא דְאָמְרִי: רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי בְּלַע חִיוְיָא, אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְּמִי לֵיהּ כְּפַרָּשָׁא. אוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא וְאַרְהֲטֵיהּ קַמֵּיהּ תְּלָתָא מִילֵּי וּנְפַק מִינֵּיהּ גּוּבֵּי גּוּבֵּי. הַאי מַאן דְּטַרְקֵיהּ חִיוְיָא — לֵיתֵי עוּבָּרָא דַחֲמָרָא חִיוָּרְתִּי, וְלִיקְרְעֵיהּ, וְלוֹתְבֵיהּ עִילָּוֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא אִישְׁתְּכַח טְרֵפָה. הָהוּא
פירוש רש"י על שבת ק״ט
1 לגיגית - שמטילין בה שכר:
2 תיקצץ - דלא תיגע קודם נטילת שחרית:
3 יד - לעין מסמא קודם נטילה:
4 יד - לאזן מחרשת:
5 יד - לפה או לחוטם:
6 מעלה פוליפוס - ריח החוטם והפה ול"נ דיד לאמה לאו לענין שחרית נקט לה אלא משום דמביא לידי קרי ובמסכת נדה דף יג: אמרינן בה תקצץ משום האי טעמא ומשום דתניא בה נמי לטותא דתיקצץ תנייה נמי גבי הנך וכן יד לפי טבעת למשמש בה תדיר מביאתו לידי תחתוניות:
7 בת חורין היא - הרוח השורה על הידים לפני נטילה:
8 ומקפדת - בנטילתו לנוטלה יפה עד שישפוך מים יפה ג' פעמים על ידיו:
9 פוך - אם נותנו בעיניו:
10 מעביר בת מלך - אם הזיקה לעיניו:
11 עלין - כך שם העשב:
12 אין בהם משום רפואה - באכילתו להאיר העינים דלא מסו:
13 כוסברתא - אלייאנדר"א:
14 אפילו לדידי - דמאור עינים אנא קשה לי לכאב העין אם אוכלנו:
15 גרגירא - אורוג"א:
16 אפילו לדידי - דמאור עינים אנא מעליא לי:
17 כל מיני כשות שרי - למיכל בשבת כדתנן במתני' כל האוכלים אוכל אדם לרפואה דלא מוכחא מילתא:
18 לבר מטרוזא - שאין אדם אוכל אלא לרפואה ומוכחא מלתא:
19 שריקא טויא - לשרוק ולטוח שמן וביצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם משחשכה שרי ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל ולא אמרינן דמי למתקן:
20 פיעפועי ביעי - לטרוף ביצים מגולגלין בקערה:
21 אסור - דמתחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה:
22 עבדא ליה - שריקא טויא:
23 לרבך - זעירי:
24 משמרת - שמסננין בה שמרים:
25 כיון דמשתתי הכי - שראוי לשתותו כמו שהוא בלא סינון:
26 דמיתכיל הכי - בלא שירקא:
27 שנגפה - שנכשלה ולקתה לשון פן תגוף תהילים צ״א:י״ב דם מגפתה מכשירין פ"ו מ"ח:
28 צומתה ביין - לשכך הדם:
29 דמפנקי - מעונגין הן וכל דבר שהוא חזק קצת קשה לבשרן וצומתה:
30 דדריכא ליה חמרא - חמור דרך לו על רגלו:
31 שאני - שמכתו קשה ומסוכן ומחללין עליו את השבת:
32 רוחצין במי גרר - ואע"פ שהן מלוחין קצת דרך לרחוץ בהן בחול ולא מוכחא מילתא דלרפואה היא:
33 אבל לא בים הגדול - לקמן מפרש טעמא:
34 ולא במי משרה - ששורין בו פשתן ואין דרך רחיצה בהן אלא לרפואה דמסו וכן בימה של סדום דמליח טובא ואין רוחצין בה אלא לרפואה ומוכחא מילתא:
35 הא - דקתני רוחצים בים הגדול ר"מ היא דמשוי כל הימים כי הדדי ולא מפליג בין ים הגדול לשאר הימים:
36 והא - דתני אין רוחצין רבי יהודה היא דמפליג בין ים הגדול לשאר ימים:
37 כל הימים כמקוה - לכל תורת מקוה ואין להם תורת מעיין ומה בין מקוה למעיין המעיין כשר לטבילת זב והזאת צפור מצורע דמים חיים הן ולקדש מי חטאת דבכולהו מים חיים כתיב בזב כתיב ויקרא ט״ו:י״ג ורחץ בשרו במים חיים במצורע כתיב שם יד אל כלי חרס על מים חיים במי חטאת כתיב במדבר י״ט:י״ז מים חיים אל כלי ומטהר טמאים הטובלים במימיו כשהן זוחלין ומקלחים שהרי זה דרכו של מעיין כל עצמן זוחלין הן ומקוה שהן מים מכונסין אם הטביל במימיו דרך זחילתן במקום קטפרס אינה טבילה עד שיהא במקום אשבורן שלו קווין ועומדין והכי תניא בתורת כהנים אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת"ל אך מעיין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן זהו פירוש מטהר בזוחלין בכל מקום ואני לא שמעתיו כן ואין המקוה כשר לטבילת זב ולהזיית מצורע ולקדש מי חטאת וכל הימים כמקוה שהכתוב קראן מקוה:
38 רבי יהודה אומר - לא קרא הכתוב מקוה אלא לים הגדול דביה משתעי קרא במעשה בראשית ששם נקוו כל מי בראשית:
39 ולא נאמר ימים - בלשון רבים אלא מפני שמעורבין בו מיני ימים הרבה שכל הנחלים הולכים אל הים:
40 רבי יוסי אומר כל הימים - וים הגדול תורת מעיין מים זוחלין עליהן לענין שהם מטהרין בזוחלין מפני שדרך להיות נחלים זוחלין עליהן וזה דרכן אבל פסולין הן לתורת מים חיים דהכתוב קראן מקוה:
41 אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה - ומשום קרא:
42 לענין שבת - דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:
43 הא דאישתהי - בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:
44 הא דלא אישתהי - אלא רחץ ויצא מותר:
45 בתרייתא - דקתני רוחצין בדלא אישתהי:
46 חטטין - מאלנ"ץ:
47 שלא נשתהי - בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:
48 ביפין - שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:
49 ברעים - אין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי:
50 מי המשרה אמי המשרה לא קשיא - הך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי:
51 מתני' איזביון - מפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה:
52 אבל אוכל הוא את יועזר - שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין:
53 ממי דקלים - מפרש בגמרא:
54 וכוס עיקרין - משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה:
55 מפני שהן לירוקה - לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:
56 לצמאו - אם אינו חולה:
57 גמ' אמר רב יוסף אזוב - דאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג:
58 איזביון - דמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ"ץ:
59 עולא אמר - אזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע"ז שלוי"א:
60 שומשוק - הוא אזוב דאורייתא:
61 ג' קלחים - דאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג':
62 ובהן ג' גבעולין - בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס:
63 לקוקייני - תולעים שבבני מעים:
64 דחליף עליה מ' יומי - משנטחן:
65 פותנק - בלע"ז פולא"ל:
66 לארקתא - תולעים שבכבד:
67 ממאי הוי - החולי:
68 מאומצא - בשר בגחלים:
69 אליבא ריקנא - קודם אכילה:
70 ומגירי דרובייא - לולבי תילתן כעין לולבי גפנים:
71 רוביא - תילתן פינגרי:
72 ומשתי מיא בתרייהו - האוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים:
73 ואי לא - אי לית ליה פותנק א"נ אכליה ולא איתסי:
74 תחלי - שחלי כרישו"ן:
75 לימוץ גרמא - יהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו:
76 גורדא דאסינתא - קליפה גרודה מן הסנה:
77 מעילאי לתתאי - שתהא גרודה מלמעלה למטה:
78 דלמא נפק - התולעים:
79 איידי פומיה - דרך פיו:
80 בי שבבי - בין השמשות בחשכותא דשמשי. ל"א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו:
81 נסכרינן לנקבים דיליה - יסתום נחיריו שלא יריח ל"א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו:
82 מפני אפשיחה - מקום שנפשח הדקל אישברנקי"ר:
83 חוטרא יחידאה - עץ הגדל יחידי בלא ענף:
84 לגילוייא - מי ששתה מים מגולין:
85 חמשה כלילי - וורדין:
86 כוסאתא דשיכרא - כוסות:
87 עד דקיימי אאנפקא - שיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים ב"ב נח::
88 ושגרא תנורא - הסיקה תנור:
89 וגרפתיה - מגחלים שיצטנן קצת:
90 ואותבה לבינתא בגויה - שישב עליה ולא יכוה:
91 ונפק מיניה - הקיא הארס שבלע:
92 הוצא - עלה של לולב:
93 אתרוג חליתא - מתוק:
94 ולחייקיה - לגויה יחקוק בתוכו חקק:
95 וליתבה בי מיללי דנורא - מניחו ע"ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש:
96 בני מ' יום - שעברו עליהם מ' יום. ל"א של תינוק בן מ' יום:
97 רבעא - לוג:
98 ברזינא לזיבורא - כוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא:
99 רביעתא לעקרב - רביעית לוג למי שעקצו עקרב:
100 פלגא ריבעא לגילויא - חצי לוג:
101 אניגרון ואבנגר ותירייקי - מים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן ברכות דף לה: אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי:
103 אידמי ליה כפרשא - תופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו:
104 גובי - חתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו"ץ בלע"ז:
105 דטרקיה - נשכו:
106 עוברא דחמרא חיוורתי - עובר הנמצא במעי חמורה לבנה:
107 דלא אשתכח טרפה - האם: